אלופציה אראטה היא מצב של הקרחה אזורית, בו מופיעות לפתע קרחות מקומיות, בצורת עיגול או אליפסה, באזורים בגוף בהם צומח שיער. אלופציה נפוצה בעיקר בקרקפת ובזקן אבל יכולה להתרחש גם בגבות, בריסים ובשאר האזורים בעלי השיער.
אלופציה אראטה היא מצב אוטואימוני. במחלות אוטואימוניות המערכת החיסונית טועה בזיהוי, ומתייגת תאים בריאים כפולשים זרים ותוקפת אותם בטעות. אצל הלוקים באלופציה אראטה המערכת החיסונית תוקפת את זקיקי השיערה כאשר מתפתחת דלקת סביבם, והם הולכים וקטנים עד שמפסיקים לייצר שיער, פעולה הגורמת לנשירת השיער.
הסיבות להתפתחות המחלה אינן ברורות, והמחקר מעלה השערות רבות ביניהן היסטוריה גנטית של מחלות אוטואימוניות בשילוב עם גורמים חיצוניים אשר מעוררים את הנטייה הגנטית להיכנס לפעולה.
אבחון המחלה נעשה כמובן על ידי רופא עור מומחה, והיא יכולה לכלול בשלב הראשון בדיקות דם לזיהוי מצבים אוטואימוניים נוספים, הפרעות בבלוטת התריס או חריגות הורמונליות אחרות וכן מחסור במינרלים או ויטמינים. לעתים תבוצע גם ביופסיה של הקרקפת על מנת לשלול גורמים נוספים שאינם אלופציה אראטה כגון גזזת בקרקפת שהיא זיהום פטרייתי, או מצב שנקרא טלוגן אפלוביום (Telogen Effluvium) הגורם לצמצום מספר הזקיקים המצמיחים שיער, והופעה של זקיקים חלשים שמובילים לנשירת שיער. הנשירה מופיעה באזור אחד או במספר אזורים שעלולים לדמות אלופציה אראטה בצורתם כקרחות קטנות.
הקושי הנפשי הקשור באלופציה אראטה הוא ההתמודדות העיקרית של הסובלים מהמחלה. החולים במחלה מרגישים בושה גדולה ונאלצים להתנהל בתוך סביבה חברתית שיפוטית שכן הקרחות המקומיות נראות חריגות, כמובן אצל ילדים או נשים. לצד זה, ישנה חוסר ודאות לגבי התפשטות המחלה, כמו גם מחסור בטיפולים שהוכחו כיעילים או התנהלות טיפולית מומלצת.
קיימים סוגים שונים של טיפולים המסוגלים להאט את נשירת השיער בעתיד או להאיץ את הצמיחה. ואמנם מדובר בניסוי וטעייה, מאחר ואין לרופא יכולת לקבל אינדיקציה לגבי התפתחות המחלה ואין אפשרות לדעת מראש איזה מהטיפולים יהיה יעיל יותר או פחות, ואם בכלל ישפיע.
הטיפולים הקיימים כיום כוללים משחות למריחה באזורים שנפגעו, כגון מינוקסידיל, שהוא תכשיר פופולרי שאינו דורש מרשם רופא וניתן להשיגו בבתי המרקחת או באינטרנט בצורות שונות של תרסיס או מוס ובשמות שונים, תלוי ביצרן. אופציה נוספת היא שימוש בסטרואידים מקומיים המיוצרים כמשחה, קרם או קצף.
אופציות נוספות הן אנתרלין או אימונותרפיה מקומית, המגרים את העור ומעוררים אלרגיה, אשר עשויה לגרום לצמיחה מחודשת.
באלופציה קלה ניתן לקבל זריקות של סטרואידים אל מקומות קטנים שנפגעו, והן עשויות להפסיק את הנשירה ולגרום לצמיחה מחודשת. באלופציה משמעותית יותר ניתן להיעזר בתרופות סטרואידיות בבליעה, אך במקרה הזה קיים סיכון לתופעות לוואי. תרופות נוספות הניתנות בבליעה פועלות על דיכוי ועיכוב המערכת החיסונית אך גם להן תופעות לוואי.
במקרים של אלופציה בזקן או בגבות ישנה אפשרות לשקול השתלת שיער מקומית, שתסייע להשיב את המראה הטבעי. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולהגיע יחד להחלטה הנכונה במידה המצב מאפשר השתלה.
החלטתם להשתיל שיער גבות או זקן?
רוב הגברים חושקים במראה הגברי והמחוספס שמתקבל כאשר הזקן מלא וצפוף. במקביל, נשים רבות מוציאות כספים על טיפולים שונים ליצירת גבות עבות ופראיות, מראה מקובל וטרנדי בימים אלו.
שינויים דרמטיים במצב השיער באזורים אלו עלול לגרום לירידה בביטחון העצמי, לתחושות חזקות של בושה ולהשוואות כואבות. השתלת שיער בגבות או בזקן היא פתרון יעיל.
השתלת שיער פנים בשיטת FUE
עם התפתחות הטכנולוגיה בתחום השתלות השיער, נולדה שיטת FUE, אשר מעבר ליתרונותיה המשמעותיים בהשתלות שיער בקרקפת, מאפשרת לנו גם לבצע השתלות שיער בפנים ללא צלקות.
ההשתלה בזקן או בגבות מתבצעת באותה דרך בה מבצעים את השתלת השיער בקרקפת: השתלים נלקחים אחד אחד מהקרקפת האחורית ("האזור התורם") מבלי להשאיר כל צלקת מאחור, ומושתלים באזורים החסרים. ההשתלה מבוצעת בהרדמה מקומית, במהלכה אין תחושת כאב, וכאמור, לא משאירה צלקות.
החלמה מהשתלת שיער בפנים
ההחלמה לאחר ההשתלה מהירה ואינה כואבת בדרך כלל מאחר ואין חיתוך בסכין ואין תפרים. לאחר ההשתלה יופיעו בפנים פצעים, שיהפכו לגלדים וינשרו לאחר כשבוע.
השיער המושתל מתחיל לצמוח לאחר כ- 3 חודשים, בהדרגה, כאשר לאחר כ-6 חודשים יצמחו 50% מהשתלים. לאחר שנה תתקבל תוצאה סופית, זקן או גבות מלאים ואחידים. כמו כן, השיער המושתל נראה טבעי לחלוטין ומשתלב היטב בשיער הקיים.
השתלת שיער פנים היא פתרון נהדר. מתלבטים? צרו קשר עם המומחים שלנו ותאמו פגישת ייעוץ.